החלטה בתיק ת"א 13583-07

1.            לפניי בקשת הנתבעת להורות על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין שניתן על ידי ביום 20.9.12 באופן שיעוכב תשלום סכום של 100,000 ש"ח לפחות, עד למתן פסק דין בערעור.

2.            לטענת המבקשת, בהתאם לפסק הדין עליה לפצות את המשיב בסכום כולל של          כ- 280,000 ש"ח. סיכויי הערעור להתקבל טובים, ומכוחם של נימוקיו יש להפחית מסכום פסק הדין סכום של בין 150,000 ש"ח ל-180,000 ש"ח.  בנסיבות אלה עיכוב של 100,000 ש"ח הוא סביר ואין ספק כי לא ייגרם למשיב כל עיוות דין כתוצאה מהעיכוב, במיוחד כאשר ממילא חלק הארי של הפיצוי נפסק בגין הפסדי השתכרות ועזרת הזולת בעתיד ואינו נדרש למשיב כעת. לטענתה, דחיית הבקשה תגרום לה עוות דין של ממש. מהראיות עולה כי התובע לא עבד עובר לתאונה והוא אינו עובד עד היום וקיים חשש ממשי כי סכום פסק הדין יוצא לצורך החזר הלוואות או יבוזבז ולא יהיה למבקשת ממה וממי להיפרע.

3.            לטענת המשיב אין הצדקה לסטות במקרה זה מהכלל לפיו הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. סיכויי הערעור קלושים, שכן מדובר בערעור המופנה כנגד קביעות עובדתיות. הנזק המעשי הצפוי להיגרם למשיב כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין גדול עשרת מונים מהסיכון התיאורטי של המבקשת הצפויה כביכול להיתקל בקשיי גבייה מהמשיב. טענת המבקשת לפיה קיים חשש ממשי שסכום פסק הדין יבוזבז חסרת בסיס - אשתו של התובע עובדת במשרה מלאה והתובע מקבל גמלת לימוד מהישיבה וכן עובד בשכר כמעביר שיעורים. הטענה אף אינה עולה בקנה אחד עם אישיותם של התובע ושל אשתו, כפי שעלתה מעדותם בבית המשפט.

עוד לטענת המשיב גם כך כבר נגרם לו עינוי דין ממושך, והעובדה שהמבקשת מתרעמת על גובה הפיצוי שנפסק לו אינה טעם מספיק לדחיית ביצוע פסק הדין.

4.            הכלל הוא כי בהגשת ערעור כשלעצמה אין כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין נשוא הערעור. כך בכלל, וביתר שאת כאשר מדובר בפסק דין כספי, לגביו נקבע כי ביצועו לא יעוכב אלא במקרים חריגים ומיוחדים (ע"א 1564/06 בן זאב נ' בן עמי (פורסם במאגרים, 20.7.06); ע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון (פורסם במאגרים, 26.11.09)).

5.            על פי הפסיקה, עיכוב ביצוע יינתן מקום בו מתקיימים שני תנאים:

א. למבקש סיכויי הצלחה בערעור שהגיש.

ב. אם יזכה המבקש בערעור, לאחר שפסק הדין כבר בוצע, יהא זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו.

6.            כפי שנפסק בעניין אטיאס הנ"ל:

"הלכה היא כי על מנת להוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתו נדרש בעל הדין העותר לעיכוב הביצוע להראות כי יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו, אם יתקבל הערעור. לשם כך אין די בהעלאת טענות כלליות אלא יש להציג תשתית ראייתית מבוססת הנתמכת, ככל הניתן, בתצהיר והמלמדת על קושי ממשי להיפרע מן המשיב..."

7.            הנתבעת לא ביססה בראיות את טענתה כי תתקשה להיפרע מן המבקש במקרה שישולם סכום פסק הדין ולאחר מכן יתקבל ערעורה. אמנם ניתן להסתמך על פסק הדין והפרוטוקולים בתיק כבסיס לבקשה (ע"א 979/06 עזבון אלזר נ' לביא (פורסם במאגרים, 16.4.07)), אולם ספק אם די בעובדה שהמשיב עצמו אינו עובד לפרנסתו כדי להוכיח קושי ממשי להיפרע ממנו.

8.            עם זאת, כבר נפסק כי:

"בבחינת יכולתו של המשיב להחזיר את הכסף במקרה שבו תזכה המבקשת בערעור, עלינו לתת את הדעת, לצד מצבו הכלכלי של המשיב, אף לגובה הסכום הנדון. העובדה כי מדובר בסכום כה גבוה מקימה את החשש כי המשיב יכלה לפחות את חלקו עד למועד הערעור באופן שיקשה על השבת הסכום במקרה והמבקשת תזכה בערעור (ראו ע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' גורן, תק-על 2005(4), 2166, 2168). ואמנם, הלכה היא כי גובה הסכום שנפסק לטובת המשיב מהווה שיקול בהערכת מידת הקושי בהשבתו במקרה שפסק הדין ייהפך בערעור (ע"א 1578/05 מעוז חברה לביטוח נ' עזבון המנוח אלי אלבז תק-על 2005(2), 1148). בהקשר זה יצוין כי החשש מפני אי השבתו של סכום כה גבוה אינו קושי פרטני הנוגע לאדם זה או אחר, וניתן להניח כי כל אדם ממוצע יתקשה בהשבת סכום מעין זה " (בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (פורסם במאגרים, 13.11.06)).

9.            גם בענייננו, העברת מלוא הסכום לתובע כבר עתה עלולה להוליך את התובע להוצאת הכספים, או להשקעתם, דבר שעלול להקשות על קבלת הכספים חזרה אם יתקבל הערעור.

10.        בשקילת מאזן הנוחות יש להתחשב אף בכך שחלק ניכר מפיצוי שנפסק הינו צופה פני עתיד (ראו ע"א 10399/08 פרוטס נ' צ'ירגייב (פורסם במאגרים, 6.4.09)).

11.        עם זאת, את החשש כי הכספים יוצאו והנתבעת תתקשה לגבותם חזרה במקרה שיתקבל הערעור ניתן לאיין באמצעות הפקדתם בנאמנות אצל ב"כ התובע.

12.        הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתקבלת, אפוא, בעיקרה באופן שסכום של      100,000 ש"ח יעוכב עד למתן פסק הדין בערעור הנתבעת.

הביצוע לא יעוכב אם יסכים התובע כי הסכום המדובר יופקד בידיו הנאמנות של בא כוחו עד למתן פסק הדין בערעור.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ג , 15 נובמבר 2012 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: